הבטחתי קרדשיאנס והנה זה קורה

September 2, 2017

 

קיילי,קנדל,קים,קלואי וקורטני. למביני עניין יש גם את קייטלין, רוב,סקוט וכריס אבל לעניינו נתרכז באחיות לבית משפחת קרדשיאן (ולא, לא הייתי צריכה לבדוק בגוגל מה השמות). אני רואה קרדשיאן, עוקבת נאמנה כבר כמה שנים. בגלל אנשים כמוני, הם פה כבר 10 שנים ורק מתחזקות. בזכות אנשים כמוני יש הצדקה לערוץ E ופרנסה של אלפי אנשים בעולם.

 

לפני שאתם חוזרים לפייסבוק כדי להגיד לי שהספקתי להתדרדר משמעותית בתוכן כבר בפוסט השלישי, תתנו לי הזדמנות ותקראו את השורות הבאות.

אין לי שמץ של מושג למה מילוני אנשים ברחבי העולם מתרגשים משם המשפחה הזה, לא מעניין אותי גם להבין את הסיבה. עבורי זו תוכנית טלויזיה, טראש במיטבה. 

אם אני כל כך מודעת, למה אני צופה בזה?

מאותה סיבה שאני צופה בעקרות הבית האמיתיות של ניו יורק. לכבות את המוח. 

יש אנשים שמסוגלים לכבוד את המוח כשהם בבילוי, בעת קריאת ספר, שתיית יין וכדומה. אצלי זה לא עובד. אני חושבת מהר וכל הזמן. 

יש לזה המון יתרונות אבל המון חסרונות, הגדול מבינהם הוא חוסר היכולת שלי להתנתק מהכל ופשוט לנוח. 

ואז גיליתי את הטראש המופלא הזה, 45 דקות בשבוע של התנתקות, הסלולרי בצד, המחשב בחדר אחר. עכשיו זה רק אני שופטת כל דבר שהאחיות האלו עושות, לפעמים בלעג ולפעמים (כן כן) בהערצה, בכל זאת עושות מיליונים מ.....?

 

כשנגמר הפרק המוח שוב נדלק ואני נזכרת בכל הדברים שלא עשיתי או יכולתי לעשות יותר טוב. באנשים שאני רוצה לדבר איתם או לפגוש. המוח חוזר לעצמו אבל אחרי מנוחה קצרה.

 

**

 

אתמול חבר שלח לי את הבלוג של סת׳ גודין, שהזכיר לי את מה שאנחנו שוכחים.
אנחנו שוכחים את עצמנו לפעמים.

אם זה כמובילי קהילות ,עו״ד, מהנדסים או הורים. הכל יותר חשוב מאיתנו. המירוץ היום יומי שאנחנו חיים בו, זה שמבוסס על הספק, טייטלים ומה שאנשים אחרים יחשבו , הוא מתיש ולא בהכרח נכון לטווח ארוך. אחד הלקחים המשמעותיים ביותר שלמדתי בהקמת קהילות :
 

סדר עדיפויות הוא דבר דינמי, התוצאות אומנם חשובות אבל לא כמו הדרך, הפניות והאנשים שבחרת למסע. לא צריך לעשות הכל לבד, בכלל קהילה זה דבר שנכון וכייף להקים ביחד, בגלל זה אני בוחרת להשתמש במונח ״מובילת״ ולא ״מנהלת״ , הן לא שלי. הן של חברי הקהילה ושלי , ביחד. 

 

אז מה אני מנסה להגיד? כדי להיות הכי טובים, מובילים, מאושרים. אנחנו צריכים להבין שאין טעם במתיחת גבולות פיזיים ונפשיים כתוצאה מעומס. אנחנו צריכים להרים דגל צהוב ולא לחכות לדגל האדום שיגיע עם סימנים של תשישות, מחלה, התפרצויות זעם וכו׳.

כדי להיות הגרסא הטובה ביותר של עצמנו, אנחנו צריכים לזכור שתוצאות הן נהדרות אבל הן לא הכל.

 

לכו תמצאו את מה שמכבה לכם את המוח, הדבר הזה שיאפשר לכם להזכר במה שחשוב וינקה את כל רעש הרקע. עד אז, אתם יכולים להשתמש בשלי ולספר לי מי לדעתכם היא האחות שהייתם רוצים לשבת איתה על קפה( זו שאלה מכשילה, ברור שקלואי).



 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

פוסטים אחרונים

May 20, 2019

February 24, 2019

Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש לפי טאג
Please reload

עקבו אחריי
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square