מי מפחד מהקיץ של אביה??

כל מי שאי פעם הפיק אירוע, מכיר את התחושה הזו- הם לא יבואו, אף אחד לא יגיע, מה עשיתי?!

זה פחד שיכול לשתק אותך לפני שאירוע מתחיל ולגזול שעות שינה יקרות בימים לאחר פתיחת ההרשמה.

זה טבעי, לגיטימי ויש לי חדשות טובות- אפשר לעשות צעדים מקדימים שאומנם לא יפיגו את החשש אבל יגרמו לכם למעט נחת שבאמת עשיתם הכל.

*** הנה וידוי, הבלוג פוסט הזה נכתב פעמיים.

בפעם הראשונה כתבתי על האירוע הראשון של Fuckup Nights Tel Aviv, פחדנו שלא יגיעו אליו אנשים,בגלל גשם ושלל סיבות אחרות, אבל הגיעו 121 אנשים.

אחרי קריאה שנייה הבנתי שאני לא נוגעת בנקודה אלא מציירת תמונה מושלמת שלא קיימת ,שFuckup Nights באמת היא היוצאת מן הכלל במקרה זה, לכן מחקתי הכל וכתבתי מחדש.

אם החלטתי לפתוח את הבלוג הזה כדי לשתף מניסיון, חלק מהניסיון הוא כשלון (ואם אבחר להתעלם מהכשלונות שלי, זו פשוט תיהיה אירוניה במיטבה).

2013, אוניברסיטת מונש במלבורן, צוות של 12 סטודנטים (ואני) קורעים את התחת במשך חודש על אירוע שבוא הם מאחרים רופא בכיר, מבית חולים ישראלי מוכר, שמטפל בפצועים פלסטינים וישראלים.

לא רק שהם הביאו את האדם במיוחד, השקיעו את מיטב זמנם בהכנת האירוע, שריינו חודשים מראש את אחד האולמות המפוארים והגדולים בקמפוס, הרגשנו שנוצר באזז גדול באוניברסיטה סביב האירוע והדובר.

אמהמהמה (ככה כותבים את זה?!)

לאירוע הגיעו 7 אנשים בדיוק, 3 מהם הגיעו כדי לצעוק על הדובר שהוא לא מציג נתונים אמיתיים, 4 אחרים הגיעו לראות את ה3 צועקים.

אף סטודנט לא הגיע לאירוע כדי לשמוע את הדובר.

מביך!!!!!!!!!!!!!!!!

מכעיס!!!!!!!!!!!!!!

מתסכל!!!!!!!!!!!!!

ועוד שלל רגשות .

לא אשקר- אחרי שהתנצלתי אלפי פעמים בפני הדובר, החזרתי אותו למלון וסיימתי לדבר עם אחד מראשי הקהילה היהודית על המבוכה והסברתי שזה היה מקרה מצער שלא יחזור על עצמו. חזרתי לאוטו, שמתי אביתר בנאי(עד מחר כמובן) והתחלתי לבכות. בכיתי על כמה אני כשלון, על כמה איכזבתי את את הצוות, הסטודנטים, הארגון ואת כל העולם(אולי הייתי מעט דרמטית.)

הגעתי למשרד, לקחתי טוש והתחלתי לכתוב על החלונות.

כתבתי את כל מה שעשינו כדי לקדם את האירוע, כל הפעולות וחלוקת האחראיות שקדמה לאירוע, ניסיתי לפצח למה אנשים לא הגיעו לאירוע. אחרי שעתיים כאלו הבנתי ששוב אני עושה טעות - את התחקיר אני עושה לבד.

שיטת השקשוקה

הכנתי שקשוקה והזמנתי את המובילים של הצוות אליי לאוכל ושיחה פתוחה על מה שהיה.

הייתי חמושה בטושים מחיקים, שקשוקה וחלה מגליקס (לא אומר לכם כלום אבל זה מראה על השקעה, באמת, תשאלו אוסטרלים) .

והם הגיעו (טוב תכלס הם תמיד הגיעו כשהכנתי שקשוקה אבל עדיין. הגיעו) והתחלנו לתחקר ביחד מה עשינו לא נכון. לא הייתה הטחת האשמות, לא צעקנו.

במקום כל הכעס והתסכול יצרנו רשימות.

  • מיפוי קהל היעד

  • מטרת האירוע

  • בחירת תוכן

  • יום ושעה (עלינו על זה שעשינו את האירוע בשעת ארוחת הצהריים אבל לא הגשנו אוכל, טעות!!)

  • חלוקת תפקידים ברורה

  • איך נשווק- אוף ליין ואון ליין

  • מי ינחה

  • מרקטינג קיט לכל הצוות(גרפיקות ופוסטים מוכנים לכולם עם הוראות)

  • קבלת משוב ותחקור פנימי

  • ועוד ועוד...

לאירוע דומה חודש אחרי, הגיעו 32 סטודנטים, לא להיט, אבל איי משהו קורה ואנחנו בכיוון טוב.

בסוף השנה לאירועים כבר הגיעו מעל ל100 סטודנטים. נחת.

איפשהו בדרך הפחד המשתק הזה, יגיעו לא יגיעו?! הפך להתרגשות בריאה שמלווה בשאלות כמו, מה הערך שהם יקבלו? יהנו? נראה פרצופים חדשים? כמה ותיקים יגיעו וכו׳.

הלקח המרכזי שלי היה, סדר.

חלוקת תפקידים ברורה, תחקיר , לימוד, ניסוי וטעיה וכמובן מיפוי (!) -

מיפוי של ערוצי שיווק אפשריים, מיפוי של קהל היעד, מיפוי תוכן אידאלי, מיפוי, מיפוי מיפוי.

באוסטרליה היה לי צ׳ק ליסט ובארץ בניתי עוד אחד, בעיקר ממסקנות של אירוע Fuckup Nights.

חולקת איתכם את הצ׳קליסט המלא שלי לשיווק אירוע וטיפים שכדאי לדעת.

(בלוג פוסט על למה מיטאפים כבר לא עובדים, איך יוצרים תוכן משמעותי ושונה, יגיע בקרוב)

בוודאות לא חשבתי על הכל, אשמח לשמוע רעיונות מבריקים אחרים ואוסיף לרשימה שרלוונטית בעיקר לאקו סיסטם היזמי הישראלי, אבל יכולה לתת גם לקהילות חברתיות רעיונות איך לחפש, מה לחפש ואיפה לפרסם.

אם יש לכם רעיון מבריק שלא חשבתי עליו, אשמח לשמוע וכמובן להוסיף עם קרדיט מלא.

****

למה לא הצלחתי לכתוב על הסיפור הזה בהתחלה? למה היה לי את הצורך לספר על הצלחה כדי לדבר על אחד הפחדים הכי בסיסיים בעולם הזה של האירועים?

כי קל לדבר על הצלחות, קל להפיק מהן מסקנות. גם קל להדחיק כשלונות, אבל זה לא נכון.

השיעורים הטובים ביותר בחיים עוברים כאשר אדם מתמודד עם כשלונות.

נכשלתם? אנשים לא הגיעו לאירוע שלכם?

אני רוצה לשמוע ולהבין איתכם מה אפשר לשנות כדי שהאירוע הבא שלכם יהיה הצלחה היסטרית, מלווה בתמונות אינסטגרם עמוסות אנשים מחייכים :)

צרו קשר, אני כאן.

****

הערה לא קשורה לכלום- מהשקשוקה הזו , יצרנו גלויית מתכון שתלויה לאנשים עד היום על המקרר ברחבי אוסטרליה וניו זילנד.

פוסטים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי טאג
עקבו אחריי
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square