במקום לומר לא, תשאלו אותם איך?


לפני כמה שבועות יצאה מיני משלחת של השדרוגיה לצפות במטח המטוארים במצפה רמון. שבועיים לפני, 20 חברי קהילה עברו סדנא בנושא פנסיה מטעם פרוטה. אחד מהאירועים שציינתי עכשיו עומד בערכי הקהילה והשני חסר כל קשר לערכים או לנהלים (לפחות זה מה שחשבתי בהתחלה).

השדרוגיה היא קהילה סגורה, שסובבת סביב יצירת הזדמנויות לחברי הקהילה דרך חברי הקהילה, היא הוקמה לפני כמעט 3 שנים, בהתחלה הייתה אמורה להיות קבוצת פייסבוק בלבד ובזכות חבריה הפכה לקהילה שוקקת, שנפגשת אחת לחודשיים.

בשום שלב לא הייתה לי כוונה ליצור מהקבוצה הזו קהילה, כמו שאמרתי זה קרה בצורה טבעית, בגלל האיכות של האנשים, בעקבות הרצון של כולם לעזור אחד לשני נוצר צורך של חברי הקבוצה להפוך לקהילה.

כששואלים אותי מי הצוות מאחורי הקהילה התשובה היא בעקרון אנחנו שני אדמינים, אבל הקהילה הזו בנויה כך שכולם שותפים ולכולם יש זכות להביע את דעתם או להציע רעיונות.

ביציאה מהרשת למציאות עשיתי טעות , אותה טעות שעשיתי ברוב הקהילות שהייתי שותפה אליהן : על כל רעיון שהובא לשולחן אמרתי כן או לא. עקרונית זה נשמע הגיוני, שתי אופציות נהדרות, ככה לא משאירים אנשים באוויר ולא יוצרים אזור אפור, אז מה בעיה? כשאמרתי כן - זה אמר שאני הולכת להפיק את הרעיון, קרסתי מרוב רעיונות והתחייבויות.

כשאמרתי לא - הייתה פגיעה ישירה במוטיבציה של אנשים, אנשים לא הביאו עוד רעיון לשולחן ויכול להיות שבדרך הלכה לאיבוד הזדמנות של חבר קהילה ליצור משהו עבור האחרים.

אז מה כן עושים?

מתחילים לשאול, איך?

במקום לקבוע עבור הקהילה שלכם שמשהו לא הולך לקרות, כי הוא לא עומד בערכי הקהילה, תשאלו את היוזם/מת איך הם הולכים להוציא את זה לפועל, תתנו להם את ההזדמנות להפיק/ליצור במסגרת של תמיכה מצידכם. תקבעו לעצמכם חוקים ברורים, מה יהיה החלק האישי שלכם בהוצאת המיזם לפועל : האם זה להזמין את המקום, לדאוג לתקציב , לפתוח את האירוע בפייסבוק או לא להיות מעורבים בכלל. אל תשכחו להיות שקופים ולדברר את זה ליוזמים.

ברגע שאתם מעבירים את הכוח לחברי הקהילה שלכם אתם נותנים להם שתי אפשרויות בתכלס - לעוף או לצלול. למרות שהצלילה היא כואבת, אתם נותנים להם את לגיטימציה לעשות ובכך לא הורגים יצרתיות ומוטיבציה.

הסטטיסטיקה מראה שרוב הדברים שהם ירצו לעשות בעצמם, יפלו.הם יפלו ברגע שהם יבינו שהם גם צריכים להפיק אותם, זה עצוב וזה חבל, אבל אתם מהצד שלכם נותנים את ההזדמנות והלגיטימציה לעוף.

אנשים אוהבים להביא רעיונות לשולחן אל לא בהכרח להוציא אותם לפועל, חשוב לדעת מה הגבול האישי שלכם מבחינת זמן ויכולות כדי שלא תקרסו.

איך אפשר לוודא שהם יעופו ולא יצללו? חוץ מאיך, תשאלו אותם : מה הערך שזה נותן לקהילה, איך הם רואים את זה קורה? מה ההתכנות של ההפקה? כמה תקציבזה דורש, איך משיגים אותו? תשאלו למה הם רוצים לעשות את זה?

תשאלו את הקהילה שלכם על הרעיון, לפני שאתם מפיקים תפתחו שרשור עם שאלון ותראו מה התחושה הכללית סביב הנושא.

תגדירו ביחד איתם את רמת המעורבות שלכם במיזם ,תשאלו את הקהילה מי רוצה להצטרף להפקה וחברו בינהם.

תגידרו נקודות יציאה ונקודות התעדכנות במידת בצורך.

וואו הכל נהדר וטוב אבל איך בכלל מגיעים למצב שחברי הקהילה מעלים רעיונות ורוצים לעשות? אין נוסחה אחת. כן חשוב ליצור סביבה בטוחה לאורך פעילות קהילה. להזכיר ולתת את הצ׳אנסים להפיק אירועים או ליצור הזדמנויות.

דוגמא היא למצוא ימי ציון חשובים בשנה, ערב יום השואה ( זכרון בסלון ), ראש השנה ( הרמת כוסית ) שיש סביבם אירועים שפשוט להפיק ולתת הזדמנות לחברי קהילה להפיק אותם.

רעיון נוסף הוא לאתר מובילי דעה בתוך הקהילה (פוסט בנושא בקרוב) ולתת להם לנהל דיונים שבועיים סביב נושא הקרוב לליבם.

לסיכום, ברגע שתאפשרו לאנשים לצמוח בתוך הקהילה למעשה תצרו הזדמנויות לקהילה כולה.

נכון לפעמים יהיו רעיונות כל כך מופרכים שתצטרכו לעצור, במקום להגיד לא נחרץ, אני תמיד מנסה לחשוב רגע עם עצמי אילו קהילות אחרות יכולות להנות מהרעיון הזה, במידה ומשהו עולה לי אני מנסה לחבר את היוזם לקהילה אחרת שזה יכול להיות עבורה רלוונטי. גם אם אירוע לא נופל בערכים המדוייקים של הקהילה, תסתכלו עליו כהזדמנות להבין מה חברי הקהילה שלכם רוצים, יכול להיות שהערך המרכזי שהמיזם הזה יביא הוא חיבור בין חברים חדשים בדרך שאתם לא חשבתם עליה.

הכי חשוב - תהנו מזה. אתם נותנים לאנשים הזדמנויות ליצור , אל תשכחו לקחת צעד אחורה, להסתכל קדימה ולהבין את ההשפעה שיש לכם על חיים של אנשים אחרים, אל תשכחו להנות מהדרך.

טוב אני חייבת לסיים, בדיוק בטלפון עם הצוות המארגן של חפש את המטמון בתל אביב לקהילה ( סיפור אמיתי ).

פוסטים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי טאג
עקבו אחריי
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square